כנסיית ביתה עמנואל, לליבלה

חוקרים רבים מסכימים כי כנסיית ביתה עמנואל היא היפה והמעודנת ביותר מבין כל כנסיות הסלע החצובות של לליבלה. לכנסייה גוון ורדרד-אדמדם והיא חלקה יותר משאר כנסיות לליבלה. יש חוקרים הסבורים כי ביתה עמנואל שימשה כקפלה פרטית של משפחת המלוכה. הכנסייה מתנשאת לגובה של 12 מטרים, אורכה 18 מטרים ורוחבה 10 מטרים. זוהי כנסייה מונוליתית, החצובה כולה מתוך הסלע ומופרדת מתעלה עמוקה בעומק 24 מטרים.

הסגנון האדריכלי של ביתה עמנואל מחקה את מבני העץ והאבן של האדריכלות האקסומית העתיקה, בדומה לכנסיית המערה ימרהאנה קריסטוס (Yimrehane Kristos). ימרהאנה קריסטוס נבנתה בתוך מערה טבעית, וקירותיה מורכבים משכבות מתחלפות של עץ ואבן הבולטות פנימה והחוצה. לעומת זאת, ביתה עמנואל משיגה אפקט זה באמצעות חציבה ישירה בסלע עצמו.

ללא ספק, מבנה ההגנה הגדול והשנוי במחלוקת שהוקם על ידי אונסק"ו גרם ליותר נזק מאשר תועלת בהגנת הכנסייה. יתרה מכך, הנוף האלגנטי ביותר של הכנסייה נפגם בשל המבנה העצום. נדרשים בדחיפות עבודות שימור ושיקום מקצועיות, אך נראה כי ההתקדמות בנושא מוגבלת.

הכנסייה נתמכת על ידי שמונה עמודים המסודרים בשתי שורות בכיוון מזרח–מערב. ארבעה מהם שלמים ועומדים חופשית, בעוד האחרים חצובים משלושה צדדים בלבד. בדרום-מערב נמצאת גלריה תחתונה, הנגישה באמצעות מדרגות חצובות בסלע מתוך חדר צדדי. הפריז האקסומי הכפול באולם המרכזי הוא אחד המאפיינים הבולטים בפנים הכנסייה. פתחים בחלק התחתון של הכנסייה מובילים דרך מעברים תת-קרקעיים ארוכים אל כנסיות ביתה מרקוריאוס וביתה גבריאל-רפאל.

מחוץ לכנסייה ניתן למצוא את קן הדבורים הקדוש, שלפי המסורת מיוחסות לו סגולות ריפוי מיוחדות. אגדה בלליבלה מספרת על נחיל דבורים שכיסה את המלך בעת לידתו. השם “לליבלה” פירושו “אוכל דבש”.

הכניסה הראשית לכנסיית ביתה עמנואל

הכניסה הראשית ממוקמת בצד המערבי של החצר ומובילה אליה דרך מעבר סלעי ארוך. קיימת גם כניסה נוספת בפינה הדרום-מערבית הימנית, המגיעה מכיוון ביתה מרקוריאוס ועוברת דרך מדרגות תלולות.

כניסה שלישית מגיעה מהצד המזרחי של החצר דרך פתח המוביל למספר מדרגות. כניסה נוספת נמצאת גם בצד המזרחי של החצר ועוברת דרך קבוצת כנסיות בצפון וחריץ סלע עצום המוביל דרומה, המחובר גם אל כנסיית ביתה אבא ליבנוס.