כנסיית בית מיכאל וגולגותא, לליבלה

בית קדוס מיכאל, כנסיית מיכאל הקדוש, ובית גולגותא הן שתי כנסיות המחוברות זו לזו ובעלות כניסה משותפת אחת. מתחם דתי זה כולל גם את קפלת סילאסה הנדירה לביקור. כנסיית מיכאל הקדוש (הידועה גם בשם Debre Sina, שפירושו הר סיני) נחצבה כמבנה חצי-מונוליתי, מכיוון שאינה מופרדת לחלוטין מהסלע הראשי.

מהצד המערבי ניתן להיכנס לכנסיות דרך קבר אדם. כאשר מתבוננים בעיצוב האלגנטי של קבר אדם, קל להבין שהוא שימש בעבר ככניסה הראשית העתיקה למתחם הכנסיות. המבקרים יכולים גם להיכנס דרך מנהרה בקצה הדרומי של חצר בית מרים.

בית גולגותא נקראת על שם המקום שבו נקבר ישו. היא נחשבת למקדש החשוב והקדוש ביותר מבין כל הכנסיות החצובות בסלע של לליבלה. במקום נשמרים חפציו של המלך לליבלה, כולל מקלות התפילה שלו העשויים עץ, ברזל וקרן, וכן צלב מתכת מעוטר ומרשים. בפינה הצפון-מזרחית נמצא תבליט של מלאכים המייצג את קבר ישו. מתחתיו נמצאת אבן ניידת המכסה את קברו של המלך והקדוש לליבלה.

כנסיית בית מיכאל בגודל 9.5 מטר על 8.5 מטר. שמונה עמודים המסודרים בשתי שורות מחלקים את הכנסייה לשלושה חלקים. העמודים יוצרים חיבורים בצורת צלב, החוזרים גם בעמודי הקיר שלאורך הקירות. קשת מחברת בין שתי שורות העמודים. החלק המרכזי המזרחי של הכנסייה משמש כ־קודש הקודשים, שבו נשמר המזבח. לכנסייה גם גילופי חלונות מרהיבים בשני מפלסים של הקירות החיצוניים ושלוש כניסות, כמקובל בחלק המערבי של המבנה. הצד הצפוני מוביל אל כנסיית גולגותא.

כנסיית גולגותא בגודל 10.5 מטר על 6 מטר. כנסיית מיכאל הקדוש משמשת כמעבר אל גולגותא. במרכז ניצבים שלושה עמודים בסידור צלב המשתרעים ממזרח למערב, בעוד ששני מעברים צדדיים נוצרים על ידי פילסטר רביעי בצד המערבי של הקיר.

במקום נמצא גם מבנה מלבני הידוע כ“טריבונה” של המלך לליבלה, שממנה נהג להשתתף באופן קבוע בטקסים הדתיים. החלון מעוטר בגילופי ראשי קופים מרובעים ב־סגנון אקסומי על החלק החיצוני של הקיר.