שבט ההאמר בעמק האומו, אתיופיה

שבט ההאמר (Hamer Tribe) הוא אחד השבטים המפורסמים ביותר בעמק האומו, הידוע במיוחד בזכות התסרוקות המרשימות של נשות השבט ובשל היותו אחד השבטים הידידותיים ביותר בעמק האומו שבאתיופיה. בני ההאמר חיים בעיקר באזור האמר, הגובל בקניה מדרום, בצ’או באהיר ממזרח, באזור בני מצפון ובנהר האומו ממערב. שבטי בני, סטמאיה, ארבורה, קארו, דאסנץ’ וגנגאטום הם שכניהם. כיום מונה אוכלוסיית ההאמר כ־50,000 איש.

בני ההאמר מדברים בשפת האמר־באנה, השייכת למשפחת השפות האפרו־אסייתיות. להאמר קשרים תרבותיים והיסטוריים קרובים עם בני הבאנה ועם קבוצות אתניות נוספות באזור דרום אומו.

לפי זקני השבט, ההאמר נוצרו משילוב של שבטים שונים. פירוש השם “Hamer” הוא “קבוצה מעורבת של אנשים החיים בין הרים וסלעים”. אגדה עתיקה שעוברת בעל פה מספרת כי בני ההאמר חיו בעבר באזורים הרריים לפני שהתיישבו באזורם הנוכחי.

התרבות ואורח החיים של שבט ההאמר

האדמה היא אדמה קהילתית השייכת לכלל הקהילה. מבחינה כלכלית, משפחות ההאמר מתפרנסות בעיקר מגידול בקר וחקלאות. בקר ועיזים נמצאים במרכז חיי ההאמר. בנוסף, הם מגדלים סורגום, ירקות שונים ומחזיקים כוורות דבש.

כפרי שבט ההאמר

בכפרי ההאמר בני המשפחה המורחבת חיים יחד בבקתות סמוכות. הם גרים בדרך כלל בבקתות עגולות ובונים גדרות לבעלי החיים בשטחים פתוחים. בתיהם פשוטים, עשויים מענפים וגגות קש. כדי לאפשר אוורור ולהרחיק פשפשים וטרמיטים, הם אינם מטייחים את הקירות.

המזון העיקרי שלהם הוא דייסה ולחם העשויים מסורגום ותירס. הם אוכלים גם דלעת ועלי מורינגה. בני ההאמר נהנים לשתות בירה מסורתית בשם Persie וכן Ala — משקה המיוצר מדבש.

ההאמר חיים בחברה פוליגמית, וגבר יכול לשאת מספר נשים. לכל אישה עשויה להיות בקתה משלה באזור סמוך. בזמן הארוחות האב אוכל ראשון, ואילו האם אוכלת מאוחר יותר, לעיתים יחד עם הילדים. עם זאת, זקני השבט אומרים כי המסורת אוסרת על גבר לאכול עם בנו הבכור.

ישנן מספר צורות נישואין בקרב שבט ההאמר. הסוג המרכזי הוא נישואין מסודרים, שבהם משפחת הבחור בוחרת עבורו אישה. בנישואי ירושה, כאשר האח הבכור נפטר, האח הצעיר יורש את אשתו ואת רכושו. מנהג זה נועד בעיקר להגן על רכוש המשפחה. קיימים גם נישואין בהסכמה, נישואי חטיפה ונישואי תחליף.

טקס קפיצת השוורים

קפיצת השוורים היא טקס מעבר המסמל את כניסתם של נערי ההאמר לבגרות. זהו האירוע החשוב ביותר בחייו של נער האמר והוא נמשך שלושה ימים. ביום האחרון קרובות המשפחה הנשים שרות, רוקדות ומתכוננות להיות מוכות במקלות. טקס זה מסמל את אהבתן ונאמנותן לנער. הנשים מבקשות לעיתים להיות מולקות שוב ושוב עד שנותרות על גבן צלקות גדולות ומדממות. מאמינים שככל שהצלקת גדולה יותר, כך אהבתה של האישה לנער עמוקה יותר.

לאחר מכן הנער יוצא עירום מהשיחים, בעוד כל המשפחות ממתינות לרגע החשוב. עליו לקפוץ מעל שורה של שמונה שוורים כדי להיחשב לגבר. אם ייכשל, הדבר יביא בושה למשפחתו.

עבודת הנשים

נשות ההאמר אחראיות על כל עבודות הבית, כולל בישול, ניקיון, הבאת מים, טיפול בילדים, גידול יבולים, עבודות חקלאות והליכה לשוק.

עבודת הגברים

הנערים הצעירים מטפלים בבקר, מסייעים בקציר ושומרים על העיזים. גברים מבוגרים עשויים לשהות זמן רב הרחק מהבית בזמן רעיית בעלי החיים בטבע. הם גם חורשים את האדמה ובונים כוורות.

המראה והקישוטים של שבט ההאמר

תסרוקות ותכשיטים הם חלק חשוב מהקישוט האישי בתרבות ההאמר ומשקפים מצב משפחתי, גיל, עושר ומעמד חברתי בתוך השבט.

יופי וקישוטים אצל שבט ההאמר

נשות ההאמר יוצרות ראסטות כדי להעצים את יופיין, באמצעות חמאה, שרף ואוכרה אדומה. הן מקשטות את גופן בצמידים, חרוזים אדומים ושחורים ושרשראות. נשים נשואות עונדות שרשראות נחושת עבות. לבושן המסורתי של נשות ההאמר מתאים לאקלים החם והצחיח למחצה של עמק האומו, ובדרך כלל כולל חצאית פשוטה מעור עזים.

הגברים מגלחים בדרך כלל את ראשם בצורה מעגלית ומשאירים חלק קטן בקודקוד הראש, שבו הם יוצרים קשר חימר המעוטר בנוצות יען. הם עונדים צמידים וחרוזים אדומים ושחורים. לעיתים קרובות הם נושאים שרפרף עץ קטן הנקרא Berkota, המשמש כמושב או כתומך ראש בזמן השינה כדי להגן על התסרוקת. הגברים לובשים בדרך כלל בד פשוט לכיסוי הגוף, בעוד שנערים צעירים נראים לעיתים עירומים בזמן רעיית העיזים.

אירועים וחגיגות אצל ההאמר

טוטורו (Totoro)

“Totoro” הוא פסטיבל מסורתי הנחגג על ידי בני ההאמר פעם בשנה. הוא מתקיים בתחילת חודש יוני במהלך עונת הקציר ונחגג במסיבות ובריקודים. המשתתפים המרכזיים הם צעירים נשואים, גברים מבוגרים ונשים, בעוד שבני נוער ורווקים מסייעים בעיקר בארגון החגיגה.

אוונגאדי (Evangadi)

צעירי ההאמר, בנים ובנות, מארגנים ריקוד מסורתי לאור הירח הנקרא Evangadi. הריקוד מתקיים אחת לשלושה ימים בכפרי ההאמר. אוונגאדי הוא ריקוד מסורתי שמטרתו לבדר ולרענן את הגוף והנפש במהלך עונת הקציר.